מי קובע ואיך נקבעים תעריפי החשמל בישראל?

חברת החשמל חייבת להשקיע מיליארדים על מנת שתוכל לענות על כל צרכי החשמל של הלקוחות, קטנים או גדולים ככל שיהיה. היא חייבת גם לפתח את מערכות ההולכה, ההפצה, הייצור והשנאה. זה יבטיח שלכל לקוח יהיה חשמל אמין ואיכותי בכל עת. ההשקעה בפיתוח המערכת כולה מוחזרת על ידי מכירת המוצר וגביית התשלום. זה בדיוק כמו כל עסק אחר. הרשות שוקלת את כל העלויות שנגרמות לחברת החשמל בקביעת התעריף. כמו כן, היא מכירה בהוצאות הדרושות לייצור חשמל כגון מחירי דלק, השקעה במערכת החשמל, הוצאות תחזוקה ותפעול וכן הוצאות אחרות כמו רכישת חשמל מיצרנים פרטיים.

לאחר מכן, הרשות קובעת תעריפים לשעה ותעריפים אחידים לקילו-ואט-שעה. תעריפים אלה מבוססים על עומס המערכת, זמן השימוש ועומס המערכת. תעריפים אלו מיועדים בעיקר לתאורת רחובות ביתית, כללית ותאורת רחוב ציבורית. הם משקפים עלויות ממוצעות ונועדו לשמש בעיקר למטרות אלו. ישנם תשעה תעריפים שניתן להחיל על הצריכה, בהתאם למתיחות ההיצע ולעונה (קיץ, חורף, עונת מעבר) וכן אשכולות הביקוש (שיא-גבעה ונמוך). תעריפי החיבור לרשת החשמל עולים, וכך גם התעריפים לשירותים אחרים שמספקת חברת החשמל כמו החלפת נתיך של חברה לאחר שריפה או פנייה מיוחדת.

הרשות מתייחסת לקביעת התעריף הכולל רכיבים שאינם קשורים ישירות לייצור חשמל. הלקוח יכול לקבל שירותים שונים מחברת החשמל כמו קריאת קריאת המונים, בדיקה תקופתית שלהם, עריכת החשבונות ושליחתם. כל חשבון כולל עמלה קבועה בנוסף לעלויות הייצור, ההולכה וההפצה. זהו מרכיב עלות שכל לקוח משלם ללא קשר לכמות החשמל שהוא משתמש.